My dear soulmate...

Benny Ziffer (Hebrew: בני ציפר‎‎; born 1953) is an Israeli author and journalist.
The text below was posted by him on his Facebook page. August 10, 2017

My soulmate, Prime Minister Benjamin Netanyahu (and I certainly feel that I can address you by this title, "a soulmate"). You were revealed to me yesterday at the conference in support of you in the full glory of a great leader, who brings comfort to his people in times of trouble. Your speech was just as ingenious. There was no unnecessary word or word missing. You chose the simplest words to convey a profound idea - just as the classical speech theory of Cicero's school required. You did not shout but completely dominated your baritone voice. In this respect you are the greatest speaker of our time. Recently, the writer Leonid Pakarovsky wrote that you compare with Begin and Jabotinsky, if not surpassing them, as a speaker.

Your deep idea was not that the left and the media were chasing you - it was just the visible part. The deeper subject of your speech was actually the issue of love. And if one day they will study this speech in schools - and I strongly recommend that the art of speech be taught in schools, in order to teach the people of Israel to speak out properly - your speech will be entitled "Greatest Speeches on Love."

Because first and foremost you cried out for your love for your wife Sarah - and with what authenticity and honesty! You actually said that the man's first job is to take care of the honor of the woman he loves. I do not recall many other people in Israel who expressed so powerfully and publicly their love for their own woman. And turned their private love into a kind of allegory for the leader's love for his people.

And here is the greatness of the speech Netanyahu delivered last night at his support conference. He told the Likud crowd that just as his wife is being humiliated, they are humiliated as well. And just as he will not let anyone humiliate his wife, he will not let anyone humiliate them. And all this is because of one thing: that he loves her (Sarah) and loves them (the people).

And because this speech was entirely based on the theme of love, it was so strong. And so effective, as shown by the applause of the audience in love with Netanyahu. This is the audience who feels that he is being constantly scorned and despised and that his judgment is doubted. This is the audience for whom I feel so much because I, too, can say what I feel, from the moment I join him: the contempt for me, my talents and my judgment and even my sanity. I, too, feel the chilly and quiet contempt of those who see themselves as aristocrats of this country.

My soulmate, Netanyahu. When these aristocrats trampled me with their feet, you held out a loving hand and let me feel again that I was worth something. And that's exactly what you did yesterday to your wife, and also to the people who came to greet you at the support conference. You told them you loved them.

***

I wouldn't call it nauseating or anything else, for that matter.
Just saying that even the man in the picture above would have him shot.
And that man purely loved his backside licked...

The Hebrew original:

ידיד-נפשי, ראש הממשלה בנימין נתניהו (ואני בהחלט מרגיש שאני יכול לפנות אליו בתואר הזה, ״ידיד נפש״). אתה נגלית לי אתמול בכנס התמיכה בך במלוא היפעה של מנהיג גדול, המביא נחמה לעמו בעת צרה. נאומך היה גאוני, לא פחות. לא היתה בו מלה מיותרת או מלה חסרה. בחרת במלים הפשוטות ביותר כדי להעביר רעיון עמוק- בדיוק כפי שדורשת תורת הנאום הקלאסית מבית מדרשו של קיקרו. לא צעקת אלא שלטת לחלוטין בגווני הקול הבריטוני שלך. מהבחינה הזאת אתה גדול הנואמים של ימינו. וכבר כתב על כך לא מכבר הסופר לאוניד פקרובסקי , שאתה משתווה אם לא עולה על בגין וז׳בוטינסקי כנואם.

הרעיון העמוק שהבעת לא היה שהשמאל והתקשורת רודפים אותך- זה היה הרעיון רק למראית עין. הנושא העמוק יותר של נאומך היה בעצם סוגיית האהבה. ואם יום אחד ילמדו את הנאום הזה בבתי הספר - ואני ממליץ בחום שבכלל יילמד מקצוע הנאום בבתי הספר כדי ללמד את בני ישראל להתבטא נכוחה - ייכנס הנאום שלך תחת הכותרת ״גדולי הנאומים על האהבה״.

כי בראש וראשונה זעקת בו את אהבתך לרעייתך שרה - ובאיזו אותנטיות וכנות. אמרת בעצם שתפקידו הראשון של הגבר הוא לדאוג לכבודה של האשה שהוא אוהב. איני זוכר עוד הרבה אנשי מדינה בישראל שהביעו בכזאת עוצמה ובפומבי את אהבתם לאשה הפרטית שלהם. והפכו את אהבתם הפרטית הזאת לכעין אלגוריה לאהבה של המנהיג לעמו.

וכאן הגדולה של הנאום שנשא אמש נתניהו בכנס התמיכה בו. הוא אמר לקהל אנשי הליכוד שכשם שמבזים את אשתו, כך גם מבזים אותם. וכשם שהוא לא ייתן לאף אחד לבזות את אשתו, כך הוא לא ייתן לאף אחד לבזות אותם. וכל זה משום דבר אחד: כי הוא אוהב אותה (את שרה) ואוהב אותם (את העם).

ועל שום שהנאום הזה היה מבוסס כולו על נושא האהבה, הוא היה חזק כל כך. ואפקטיבי כל כך, כפי שהראו התשואות של הקהל המאוהב בנתניהו. זה הקהל שמרגיש שמזלזלים בו ומבזים אותו בלי הרף ומפקפקים בשיקול דעתו. זה הקהל שאני כל כך חש חלק ממנו כי גם אני חוזה מבשרי מה שהוא חש, מרגע שהצטרפתי אליו: את הזלזול בי, בכישרונותי ובשיקול דעתי ואף בשפיותי. גם אני מרגיש כמוהו את הצינה והבוז השקט של אלה הרואים את עצמם כאריסטוקרטים של המדינה הזאת .

ידיד נפשי, נתניהו. כשהאריסטוקרטים הללו רמסו אותי ברגליהם, הושטת לי יד אוהבת ונתת לי להרגיש מחדש שאני שווה משהו. וזה מה שעשית אתמול בדיוק גם לרעייתך, וגם לאנשים שבאו לחלות את פניך בכנס התמיכה. אמרת להם שאתה אוהב אותם