מתי לאחרונה השתתפתם בשירה בציבור?
התנועה הציונית התאפיינה, בין היתר, בחידוש השימוש בעברית כשפה המדוברת ביומיום.
בין החלוצים שעלו לארץ ישראל מתחילת המאה העשרים היו גם מוזיקאים ומשוררים, שרכשו את השכלתם באירופה לפני עלייתם לארץ.
בתור שכאלה, הם חיברו שירים רבים.
השירים, מה לעשות, מרביתם מתייחסים לארץ ולחיים בה בראייה רומנטית וכתובים בשפה מליצית וגבוהה.
שיר העמק, למשל.
באה מנוחה ליגע
ומרגוע לעמל.
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל,
מבית אלפא עד נהלל.
שירי האהבה לטבע הם לעיתים ממש שירה ארוטית.
עוד נירי פתוח לטללים ואור....
שירי המלחמה מאדירים את החיילים והקרבות.
שיר על כיתה אלמונית
בתור ילדה בתל אביב ובתנועת הנוער בשנות החמישים והששים של המאה העשרים, למדתי עשרות שירים שחוברו על ידי האנשים המוכשרים הללו, בעיקר יחיאל מוהר (האבא של עלי מוהר) ומשה וילנסקי שכתבו ביחד עשרות שירים.
בכל ארוע נהגנו לשיר את השירים שחוברו לתקופת השנה או לחג שהתקיימו באותה עת.
לפני מספר שנים קם ארגון ששם לו כמטרה לשמר את השירים העבריים המוקדמים - זמרשת שמו.
האתר של הארגון הוא אוצר בלום של השירים שנכתבו בישראל וליוו את היומיום של מי שחי וגדל בארץ מתחילת המאה הקודמת.
אחת לחודש-חודשיים מתקיים ארוע של שירה בציבור שבו שמים דגש על יוצר/ים מסויים, או על נושא מסויים, או על תקופה מסויימת.
הארועים הללו הם פלאשבק מטורף. ארועי נוסטלגייה היסטריים. מפגשים עם אנשים שהיו פעם מלח הארץ והיום הם זן נכחד. הגיל הממוצע הוא 70, אבל האנרגיות שמשתחררות שם בשירה הן ברמה של רייב ביער.
התנועה הציונית התאפיינה, בין היתר, בחידוש השימוש בעברית כשפה המדוברת ביומיום.
בין החלוצים שעלו לארץ ישראל מתחילת המאה העשרים היו גם מוזיקאים ומשוררים, שרכשו את השכלתם באירופה לפני עלייתם לארץ.
בתור שכאלה, הם חיברו שירים רבים.
השירים, מה לעשות, מרביתם מתייחסים לארץ ולחיים בה בראייה רומנטית וכתובים בשפה מליצית וגבוהה.
שיר העמק, למשל.
באה מנוחה ליגע
ומרגוע לעמל.
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל,
מבית אלפא עד נהלל.
שירי האהבה לטבע הם לעיתים ממש שירה ארוטית.
עוד נירי פתוח לטללים ואור....
שירי המלחמה מאדירים את החיילים והקרבות.
שיר על כיתה אלמונית
בתור ילדה בתל אביב ובתנועת הנוער בשנות החמישים והששים של המאה העשרים, למדתי עשרות שירים שחוברו על ידי האנשים המוכשרים הללו, בעיקר יחיאל מוהר (האבא של עלי מוהר) ומשה וילנסקי שכתבו ביחד עשרות שירים.
בכל ארוע נהגנו לשיר את השירים שחוברו לתקופת השנה או לחג שהתקיימו באותה עת.
לפני מספר שנים קם ארגון ששם לו כמטרה לשמר את השירים העבריים המוקדמים - זמרשת שמו.
האתר של הארגון הוא אוצר בלום של השירים שנכתבו בישראל וליוו את היומיום של מי שחי וגדל בארץ מתחילת המאה הקודמת.
אחת לחודש-חודשיים מתקיים ארוע של שירה בציבור שבו שמים דגש על יוצר/ים מסויים, או על נושא מסויים, או על תקופה מסויימת.
הארועים הללו הם פלאשבק מטורף. ארועי נוסטלגייה היסטריים. מפגשים עם אנשים שהיו פעם מלח הארץ והיום הם זן נכחד. הגיל הממוצע הוא 70, אבל האנרגיות שמשתחררות שם בשירה הן ברמה של רייב ביער.
1 comments:
If you all you read on the Web is porn, you might get some strange ideas, indeed.
Post a Comment