03 February 2015

רגעים של נחת...

כבר שנים שאני קוראת את עיתון הארץ. מה לעשות, כזאת אני.
מזה מספר חודשים שאינני מסוגלת לקרוא את העמודים הראשונים. לא כי אני חושבת שהארץ שמאלני מידי, אלא כי קשה לי לשאת את מה שקורה בארץ. קשה לי לשאת את האמת המוטחת בפרצופי מידי בוקר, מבלי שיש לי היכולת לשנות את המצב.
גם דה-מרקר לא קל לקריאה. הידיעה שהתנהלותי הישרה במהלך כל הקריירה המקצועית שלי השאירה אותי כלכלית מאד מאחור לעומת כל מיני יודעי ח"ן, מלחכי פנכות, ועוד שיכולים לפרנס את בניהם ובני בניהם לדורי דורות - די מדכאת אותי.
בגילי המתקדם גם אינני יכולה כבר להעשיר את הקופה הפרטית שלי אלא רק לשמור עליה.

נותר החלק שנקרא גלריה.
וכאן יש לא מעט רגעים של נחת.
לאחרונה הובעה התרעמות גדולה על עיריית תל אביב שמבקשת לפנות את מרכז הדרכת האמנות ברחוב דובנוב.
קראו מה שכותבת ציונה שמשי בנושא. במקום לצעוק חמס ולראות את חצי הכוס הריקה - היא דוקא רואה כאן הזדמנות.
או ירושלים. כל כך הרבה ידיעות ומאמרי דעות קשים וכואבים יש על ירושלים. אירועי טרור, אירועי גזענות, סתם חוסר סובלנות בין חרדים לחילונים. והנה, ידיעה חיובית על העיר: ארועי תרבות וקולינריה.
ועוד - תושבים הצליחו במחאתם לבטל את צמצום ימי הפעילות בסינמטק הרצליה.
בקיצור, אם אתם רוצים להתחיל את היום עם חיוך ומידת מה של אופטימיות - גלריה היא מה שאתם צריכים לקרוא.